האם ה- DISRUPTION הפך ללא רלוונטי?

דיסראפשן הוא רעיון שנולד מעולמות הטלוויזיה (או אולי עוד לפני?), כזה שמתאים בעיקר ל- Unskipable Ads. יש ברייק פרסומות. הצופה חייב לצפות בהם אבל הוא משועמם, אז אנחנו צריכים "להפריע" לשעמום שלו כדי שישים אלינו לב

.

עם השנים תרגמנו את אותו הרעיון גם לעולמות הדיגיטל והסושיאל - במקום דיסראפשן, קראנו לזה THUMB STOPPING - הגולש גולל את הפיד במהירות שיא, לכן אנחנו חייבים לייצר אלמנטים בולטים שעוצרים אותו על שלנו.

רעיון נוסף שהצטרף הוא רעיון הנייטיב - אנחנו צריכים לעשות פרסום, אבל כזה שיהיה אותנטי, שלא יראה כפרסומת, אחרת אנשים לא יצפו בו.

האם הקונסיסטנטיות והזיהוי מחליפים את הדיסראפשן?

אני שם לב שבשנים האחרונות הגופים המרכזיים שחוקרים אפקטיביות פרסום בעולם הפסיקו לדבר על בולטות. במקום זה, כולם מדברים על קונסיסטנטיות, על זיהוי ועל בניית זיכרון.

מה אנחנו יודעים:

אנחנו יודעים שמותגים ששומרים על קונסיסטנטיות "קיצונית" בנראות, בשפה הפרסומית ובאלמנטים המיתוגיים שלהם לאורך זמן, משיגים ביצועים הרבה יותר טובים ממותגים שלא .

אנחנו יודעים שמותגים שמריצים את אותו הקמפיין יותר זמן באוויר משיגים ביצועים טובים יותר.

אנחנו יודעים שרעיון "עייפות הקריאטיב" ב- TOF לא מתקיים (המחקר בתגובות). ויותר מכך, מותגים שמריצים בדיוק את אותה הפרסומת משנה שעברה משיגים ביצועים לא פחות טובים.

אנחנו ככל הנראה יודעים שרעיון הנייטיב לא עובד. ההיפך, ככל שתמתגו את הפרסומת שלכם יותר ויותר מוקדם, כך היא תשיג יותר תשומת לב ובמקרה של טיקטוק, אפילו תהיה אפקטיבית יותר.

השקף בתמונה - אנחנו יודעים שלפחות על פי מחקר אחד שבחן ביצועים בטיקטוק, מה שעוצר את הגלילה שלי זה לא דיסרפשן, זה דווקא אלמנט שאני מזהה בשניה הראשונה, בין אם זה יוצר התוכן שאני אוהב, ובין אם זה תוכן של מותג שאני מכיר.

בקיצור, אם הטענה האחרונה נכונה, ואם היכולת שלנו לייצר בולטות "קלאסית" מצטמצמת ותקציבי הפרסום עוברים יותר ויותר לסושיאל, שם המשחק הופך להיות קונסיסטנטיות וזיהוי:

1. אני צריך למתג את השיט של האלמנטים הפרסומיים שלי כדי לייצר זיהוי. לעשות "מסריח מפרסום". גם בסושיאל.

2. כדי שזה יעבוד, אני צריך לשמור על קונסיסטנטיות קיצונית לאורך המון זמן, גם בנראות אבל גם אולי בתוכן עצמו - לעשות בדיוק את אותו הדבר פעם אחר פעם.

3. אם הצלחתי לעצור את הגולש באמצעות זיהוי, תפקידו של הקריאטיב הוא לשמר ATTENTION (יותר שניות צפיה) ולהשפיע יותר על הזיכרון, ולא "בולטות" קלאסית.

4. בעולם שבו קשה מאוד לבלוט, מותגים שנמצאים יותר זמן באוויר / עובדים ב- AWO משפיעים על הזיכרון טוב יותר.