השם של הצמד הזה עלה הרבה השנה, בעיקר בצמוד לקמפיינים בולטים כמו ערק נוח, ביימי ומכללת תל-חי. ירין אהרונוף, במאי שהגיע מעולם ההפקה והאפטר, ואמרי בן עזרא, שהיה קופי שכיר עד לפני שמונה חודשים, מגדירים את עצמם כשני עצמאים שאוהבים לעבוד ביחד. לרגל יום העצמאות, הם הגיעו לשיחה על המשמעות של יציאה לדרך עצמאית ועל הדינמיקה בחיבור הלא סטנדרטי בין במאי לכותב שפועלים כ"בית קריאייטיב" נייד. שאלתי אותם מה גורם לאיש קריאייטיב לעזוב מסלול בטוח במשרדים הגדולים לטובת הלא נודע, ואיך ירין הצליח

האם הבינה המלאכותית מוציאה אותנו לחירות או פשוט מכניסה אותנו לעבדות חדשה? בפרק מיוחד לפסח פגשתי את גיא אגא לשיחה על מה שרבים מאיתנו מרגישים כלפי ה-AI: הפחד להישאר מאחור, ההשתעבדות ללמידה בלתי נגמרת והשאלה איך מדביקים את הקצב המטורף של הרכבת הזו. פרק על חירות מול תלות, על פחד מול הזדמנות, ועל המחיר של להישאר רלוונטי בעולם שלא עוצר.

ניר רפואה (פייבר) על המהלך שבו הציבו שלט ענק מול שלט הוליווד המקורי כדי להשיק קטגוריית במאי AI. שיחה על קריאייטיב בלי רשת ביטחון, על הרגע שבו הערפל כמעט הרס הכל, ולמה בעולם של AI הטעם האנושי הוא המצרך הכי יקר שיש.

מי בכלל מפרסם עוד ברדיו? עם השאלה הזו ניגשתי לשיחה עם אודליה ספרן, מנכ"לית "אס-מדיה" לשיווק תחנות רדיו אזוריות ושדרנית ה-AI הראשונה בישראל. בפרק ביררנו האם הרדיו חי על "זמן שאול" של נהגים בפקקים , למה התעשייה נשענת על סקר TGI מיושן במקום דאטה דיגיטלית , והאם שדרנית בינה מלאכותית היא באמת בשורה קריאייטיבית או רק דרך לקיצוץ עלויות. פרק ביקורתי על קריאייטיב, ביזנס והניסיון של המדיום הוותיק להמציא את עצמו מחדש

הסיפור של משרד הפרסום בלנקו מעניין אותי כבר תקופה ובטח אחרי שהמשרד התחיל לקטוף פרסים בגרנות. מצד אחד משרד עצמאי שפועל כבר יותר מעשור ומייצר עבודות בולטות שזוכות להכרה מקומית ובינלאומית. מצד שני, דווקא בשיחה עם אביתר סעדון, הבעלים והמנכ״ל של המשרד, הייתה תחושה שהוא פחות מתלהב, שלא לומר מתחמק מהתדמית של משרד קריאייטיב. זה הוביל אותנו לכמה שאלות שמעניינות אותי כבר הרבה זמן על הענף: האם זכייה בפרסי קריאייטיב באמת הופכת משרד לנחשק יותר אצל לקוחות או שזו בעיקר תהילה בתוך התעשייה. א

למה חברת דיגיטל ותיקה ומכובדת, עם 20 שנה של לקוחות כבדים ועבודה טובה, מחליטה להתמזג לתוך משרד פרסום קלאסי? איתמר בר מגרייט דיגיטל מדבר בגילוי לב על ההחלטה, על הענף, ועל מה שזה אומר לכל מי שנמצא באותו מקום.

למה חברה שנולדה כמאגר של מוזיקה וסטוקים ועוברת פיבוט משמעותי לעולמות ה-AI מחליטה דווקא עכשיו לפרסם בסופרבול? בפרק הזה אני מארח את לירן פרידמן, VP Brand Marketing של Artlist, לשיחה על מהלך חד ובלתי שגרתי: רכישת ספוט בסופרבול ימים ספורים לפני המשחק, והפקה מואצת של שלוש פרסומות מבוססות AI, שנוצרו אין־האוס, בזמן אמת, כחלק ממהלך קריאיטיבי יוצא דופן. דיברנו על הדרך שבה תהליכי הקריאייטיב משתנים, על האפשרות לייצר פרסומת שנראית כמו מיליון דולר מתוך מחשב בלבד ועל החלטה ללכת עד הסוף עם

לירז סופרין הגיע בעיקרון לדבר על הקמפיין החדש של מילקי. אבל מהר מאוד השיחה התגלגלה לשאלות יותר אסטרטגיות שקשורות למותג: על ההחלטה להתמקד ב־Gen Z אחרי שנים שהם מותג משפחתי, על הבחירה הלא טריוויאלית בנס וסטילה ועל “אל תיגעו לי במילקי” כרעיון אחד שמחזיק גם נוסטלגיה וגם נחשקות עכשווית.  משם גלשנו לשאלה של החופש היצירתי. כמה באמת אפשר לייצר נונסנס כשמעורבים בתהליך גם מותג גדול, גם משרד פרסום וגם טאלנטים ובמאי דומיננטי כמו עידו קציר. מתי ואיפה כולם מעורבים בבחירות (כולל פאנלים עם ד

איך מתכננים השקה של מוצר חדש, בקטגוריה חדשה, כזה שאנשים לא יודעים עדיין איך למקם בראש? אביב וולף, מייסד ומנכ״ל רימילק (החלב החדש), חלב שמיוצר ללא פרות, באמצעות טכנולוגיה ביולוגית שמייצרת את אותם החלבונים שמרכיבים חלב רגיל, נכנס למדף של הסופרים ומשתף אותנו בהשקה של המותג המהפכני הזה. דיברנו על בניית אמון במוצר שנכנס לגוף, על יצירת שפה למשהו שעדיין חסר דימוי צרכני, על חשדנות טבעית סביב מזון חדש, על הבחירה להיראות כמו חלב, להישמע כמו חלב, ולהימכר ליד חלב, ועל הדרך שבה שותפות עם

הקמפיין החדש של מזרחי טפחות בכיכובו של שורד השבי שגיא דקל־חן עורר סערה מיד אחרי הברייק הראשון. האם מדובר במהלך אמיץ שמבקש לגעת בתקווה, או בשימוש ציני בטראומה לאומית לטובת קידום הטבה שהבנק נותן במסגרת המתווה של בנק ישראל? אדם פדר, סמנכ״ל הקריאייטיב שאחראי על הקמפיין המדובר חושף בפרק את התהליך מאחורי הקלעים: איך נולד הרעיון מצפייה בסרטון נגינה של שגיא בסלון ביתו, ואיך אושר מול הנהלת הבנק מהלך נפיץ כל כך, תוך ידיעה ברורה שהם עתידים “לשלם מחיר” על הראשוניות שבשימוש באדם שחזר מהשב