איך קרה שקמפיינים כושלים במיוחד זכו פעם בפרסים הכי נחשבים בתעשייה? מה היה הסוד המסחרי שמשרדי הפרסום ניסו להסתיר? ואיך הנהלת ערוץ 1 לימדה את המפרסמים לעקוף את חוקי הרגולציה? לרגל שבוע הספר, אני מארח בפודקאסט אני את עמיר עירון: איש שיווק, מרצה באקדמיה ומחבר הספר החדש "מסע פרסום: פרקים בחיי הפרסום הישראלי". יחד חזרנו בזמן אל שורשי הענף בארץ: החל מהיקים שהגיעו בשנות ה-30 והמציאו את המקצוע מחדש, דרך סיפורו המטורף של האגרונום שנכשל בחקלאות והקים את אחד ממשרדי הפרסום הגדולים בישראל,

לפני כמה שבועות ישבתי לכוס קפה עם מנהל שיווק של אחד המותגים הגדולים בארץ, והוא שאל אותי שאלה פשוטה שחתכה את האוויר: "תגיד, מירן, למה בעצם אני ממשיך לשלם למשרד הפרסום שלי את אותו הריטיינר, כשאני יודע שהם סוגרים לי היום חצי מהעבודה בלחיצת כפתור של AI?" השאלה הזו היא הפיל הכי גדול שיושב כרגע בחדרי הישיבות של התעשייה שלנו, ואף אחד לא באמת רוצה לדבר עליו בגלוי. דוח חדש של חברת המחקר Forrester בשיתוף רשת Dentsu Creative מניח את הפיל הזה על השולחן עם מספרים די מבהילים: שמונה מתוך עש

שחר בארי, מבכירי עורכי האופליין בישראל, הגיע לשיחה על האומנות הבלתי נראית של חדר העריכה. בפרק שדן במתח שבין קראפט גבוה ללחצים מסחריים , שאלתי אותו על הקביעה שעורך טוב הוא קודם כל במאי טוב , ואיך מעורבות מוקדמת בשלב הסטוריבורד מצילה פרויקטים מאסון. דיברנו על הפוליטיקה מול משרדי הפרסום והלקוחות , ואיך שורדים תיקונים שמסרסים את הקריאייטיב. משם גלשנו למהפכת ה-AI ועורכי הקאפקאט בסושיאל – האם הרובוטים יחליפו את המגע האנושי? פרק על שותפות אינטימית בחדר חשוך והמלחמה על הכבוד של אנשי

השם של הצמד הזה עלה הרבה השנה, בעיקר בצמוד לקמפיינים בולטים כמו ערק נוח, ביימי ומכללת תל-חי. ירין אהרונוף, במאי שהגיע מעולם ההפקה והאפטר, ואמרי בן עזרא, שהיה קופי שכיר עד לפני שמונה חודשים, מגדירים את עצמם כשני עצמאים שאוהבים לעבוד ביחד. לרגל יום העצמאות, הם הגיעו לשיחה על המשמעות של יציאה לדרך עצמאית ועל הדינמיקה בחיבור הלא סטנדרטי בין במאי לכותב שפועלים כ"בית קריאייטיב" נייד. שאלתי אותם מה גורם לאיש קריאייטיב לעזוב מסלול בטוח במשרדים הגדולים לטובת הלא נודע, ואיך ירין הצליח

ניר רפואה (פייבר) על המהלך שבו הציבו שלט ענק מול שלט הוליווד המקורי כדי להשיק קטגוריית במאי AI. שיחה על קריאייטיב בלי רשת ביטחון, על הרגע שבו הערפל כמעט הרס הכל, ולמה בעולם של AI הטעם האנושי הוא המצרך הכי יקר שיש.

מי בכלל מפרסם עוד ברדיו? עם השאלה הזו ניגשתי לשיחה עם אודליה ספרן, מנכ"לית "אס-מדיה" לשיווק תחנות רדיו אזוריות ושדרנית ה-AI הראשונה בישראל. בפרק ביררנו האם הרדיו חי על "זמן שאול" של נהגים בפקקים , למה התעשייה נשענת על סקר TGI מיושן במקום דאטה דיגיטלית , והאם שדרנית בינה מלאכותית היא באמת בשורה קריאייטיבית או רק דרך לקיצוץ עלויות. פרק ביקורתי על קריאייטיב, ביזנס והניסיון של המדיום הוותיק להמציא את עצמו מחדש

הסיפור של משרד הפרסום בלנקו מעניין אותי כבר תקופה ובטח אחרי שהמשרד התחיל לקטוף פרסים בגרנות. מצד אחד משרד עצמאי שפועל כבר יותר מעשור ומייצר עבודות בולטות שזוכות להכרה מקומית ובינלאומית. מצד שני, דווקא בשיחה עם אביתר סעדון, הבעלים והמנכ״ל של המשרד, הייתה תחושה שהוא פחות מתלהב, שלא לומר מתחמק מהתדמית של משרד קריאייטיב. זה הוביל אותנו לכמה שאלות שמעניינות אותי כבר הרבה זמן על הענף: האם זכייה בפרסי קריאייטיב באמת הופכת משרד לנחשק יותר אצל לקוחות או שזו בעיקר תהילה בתוך התעשייה. א

לפני כמה שנים ישבתי עם הילדים וניסיתי לפתוח סוכרייה של Chupa Chups. אחרי כמה ניסיונות עם הציפורניים, הגיע הרגע המוכר שבו עוברים לשיניים. מי שניסה לפתוח אחת מכיר את הרגע הזה. העטיפה מתעקשת להישאר סגורה ואתה מתחיל לחשוב שאולי זה מבחן קטן של כוח רצון. בדיעבד מסתבר שאני ממש לא היחיד. המהלך החדש של Chupa Chups הוא קייס מעניין להבנה איך שינוי מוצר קטן הופך לשיחה גדולה, כשהוא מנוהל כמהלך קריאייטיבי שלם ולא כהכרזה על עדכון אריזה. כדי להבין את העוצמה שלו צריך להתחיל מהרקע. במשך שנים א

למה חברת דיגיטל ותיקה ומכובדת, עם 20 שנה של לקוחות כבדים ועבודה טובה, מחליטה להתמזג לתוך משרד פרסום קלאסי? איתמר בר מגרייט דיגיטל מדבר בגילוי לב על ההחלטה, על הענף, ועל מה שזה אומר לכל מי שנמצא באותו מקום.

למה חברה שנולדה כמאגר של מוזיקה וסטוקים ועוברת פיבוט משמעותי לעולמות ה-AI מחליטה דווקא עכשיו לפרסם בסופרבול? בפרק הזה אני מארח את לירן פרידמן, VP Brand Marketing של Artlist, לשיחה על מהלך חד ובלתי שגרתי: רכישת ספוט בסופרבול ימים ספורים לפני המשחק, והפקה מואצת של שלוש פרסומות מבוססות AI, שנוצרו אין־האוס, בזמן אמת, כחלק ממהלך קריאיטיבי יוצא דופן. דיברנו על הדרך שבה תהליכי הקריאייטיב משתנים, על האפשרות לייצר פרסומת שנראית כמו מיליון דולר מתוך מחשב בלבד ועל החלטה ללכת עד הסוף עם