חנוכה הגיע ואיתו קמפיין החג של רולדין, שגם השנה נראה מוקפד ועוצר נשימה. אבל האם הקו הזה לא מיצה את עצמו והפך שקוף? צור גולן, הפרסומאי של הרשת בעשר השנים האחרונות, מסביר למה כשאתה מלך הקטגוריה התחרות דווקא קשה יותר מול אינסוף מאפיות פרטיות ושכונתיות ולמה בעולם שבו המוצרים נהיים דומים, גם צילום אוכל יפה ככל שיהיה מפסיק להוות בידול. דיברנו על חדשנות מוצרית, על הפיתוחים וההשקעה שמאחורי הסופגניות, על הבחירה להישאר עם אותה שפה לאורך זמן במקום להגיד “יאללה, שוברים”, על שיתוף הפעולה

יש מהלכים שמרגישים כמו צילום רנטגן של הרגע שבו תעשיית הפרסום עומדת מול שינוי תרבותי. הפרסומת של מקדונלד׳ס הולנד, שנוצרה כולה ב־AI והוסרה תוך ימים ספורים, היא בדיוק הרגע הזה. במבט ראשון הסרט נראה כמו קומדיה עונתית מוכרת. חתול מפיל עץ, מישהו מחליק על הקרח, עוגיות יוצאות מהתנור במצב מפוקפק. סצנות שמנסות להזכיר לנו שתקופת החגים מלאה בבלגן מתוק. השיר הקלאסי It’s the Most Wonderful Time of the Year הפך כאן ל־It’s the Most Terrible Time of the Year. המסר פשוט. העולם מתעייף, מקדונלד׳

פרטנר השיקו השבוע קמפיין חדש שמנסה לשבור את מה שבן בכר הגדיר כ"פרסומות שנראות אותו דבר". במקום עוד שיר (כמו בחדש של סלקום), הם הלכו על ״לשחרר את שולי״ ומה קשור, שלוש וחצי דקות שנראות כמו קולנוע ולא כמו פרסומת. דיברנו על הבריף הפשוט של “הכי גדול והכי זול”, על איך הדמויות של שולי מתלבשות עליו טבעי, ועל האתגר לשלב את סטטיק עם דבר המפרסם בלי שזה ירגיש מזיע. איך התגובה והאם זו התחלה של שפה שיהיה לך המשך? התשובות בפרק. להאזנה בספוטיפיי> להאזנה באפל: או פה באתר: או לצפות פה ביוטיוב:

בשקט-בשקט, בלי יותר מדי רעש, קרה הרעש הכי גדול שענף הפרסום ידע בעשור האחרון – תאגידי הענק Omnicom ו־Interpublic התמזגו. כן, שניים מהשחקנים הכי משמעותיים בפרסום העולמי, אלא שאחראים יחד על קמפיינים של כמעט כל מותג בינלאומי שעולה לכם לראש – הפכו לגוף אחד. וזה לא סיפור רחוק – זה סיפור שצפוי להשפיע גם על באומן, מקאן, גיתם, יהושע וגם עליכם. רגע, מה זה בכלל "תאגידי פרסום"? בעולם הפרסום יש שכבה אחת שאנחנו בישראל כמעט לא רואים ביומיום, ה-holding companies, או כמו שנקרא להם מעכשיו: תאג

למה לעזאזל אנחנו ממשיכים לעבוד בשיטת המכרזים? כולנו יודעים שזאת שיטה שבורה שעולה המון כסף למשרד ולא מביאה כלום למותג (חוץ מרעיונות קריאטיביים בחינם). ההיפך, זאת שיטה שמייצרת אשליה שלא קשורה למציאות: כל הקודקודים של המשרד מעורבים בבריף, מה שלא קורה במציאות. "רונה ועידו" (שם קוד) פותרים את הקריאטיב, מה שלא קורה במציאות. חצי ממה שמציגים בדיגיטל בכלל לא אפשרי. ועדיין, כולם מתייחסים לזה ברצינות כאילו ככה באמת מפצחים פרסום. ולפני המספרים, חשוב להגיד משהו שהדו״ח מדגיש ממש חזק: המכרז

בכל שנה בדצמבר הברייק בטלוויזיה הופך למצעד של שקרים מוסכמים. כולם מחייכים סביב שולחן עמוס כל טוב, הילדים לבושים נקי והסבתא תמיד מאושרת. מותגים אוהבים למכור לנו את הפנטזיה הזו כי היא קלה לעיכול. אבל האמת היא שחגים הם בעיקר מתח, לוגיסטיקה ורגעים קטנים של פאניקה. הקמפיין החדש של Orange לחג המולד החליט לזרוק את הפילטרים לפח. במקום עוד סרטון דביק וסנטימנטלי, הסוכנות Publicis Conseil בחרה באסטרטגיה של כנות רדיקלית עטופה בהומור אבסורדי. הנציג שתמיד שם (פיזית) המהלך הקריאייטיבי פשוט