למה ענקים לא יודעים לרקוד ומה זה אומר עליכם (סיכום ההרצאה הכי מדוברת מקאן)
- Meiran Pachman
- 25 ביוני
- זמן קריאה 2 דקות

סר ג'ון הגרטי הוא אחד האנשים שהמציאו את עולם הפרסום כמו שאנחנו מכירים אותו. מייסד סוכנות BBH האגדית, האיש מאחורי קמפיינים ל-Levi’s, Audi ועוד. ובעיקר, מישהו שמחזיק בגרון את השאלה הכי חשובה של העידן הזה:איך ממשיכים לזוז, גם כשאתה כבר גדול.
הוא עלה לבמה בפסטיבל קאן עם שאלה אחת פשוטה:למה החברות הגדולות באמת, אלו שיש להן את כל הכסף, האנשים והכלים, דווקא הן נראות הכי מגושמות, הכי איטיות, הכי לא רלוונטיות?
והייתה לו גם תשובה. או בעצם, שש.
הגדול לא מנצח את הקטן, והקטן לא מנצח את הגדול. האמיץ מנצח את הבירוקרטיה.
יתרון התחרותי האמיתי היום הוא אומץ. לא תקציב. לא גודל. לא כמות עובדים, אלא היכולת להגיד בואו ננסה משהו חדש, גם אם זה לא עבר בוועדת היגוי, גם אם אין לנו דאטה, גם אם זה מרגיש טיפה מסוכן. העולם לא נשלט על ידי מי שיש לו הכי הרבה משאבים, אלא על ידי מי שמוכן לזוז לפני כולם
גודל זה לא אסטרטגיה, זה אינרציה.
הצלחה עלולה להפוך אותך לשמרן, לגוף שמפחד לזוז. ככל שאתה גדול יותר, אתה מתאהב במה שעבד, נאחז בעבר, מצדיק את עצמך עם מצגות וגרפים.אבל זו לא אסטרטגיה, זו פשוט אינרציה. וכשאתה פועל מתוך אינרציה, העולם עוקף אותך במהירות שאתה לא רואה אפילו במראה.
בינה מלאכותית לא הופכת אותך ליותר יצירתי, היא רק הופכת אותך לרלוונטי
AI הוא לא קסם. הוא גם לא אויב. הוא פשוט ברירת מחדל. אם אתה לא יודע לשלב אותו, אתה לא במשחק.אבל מי שכן יודע, מגלה שהיצירתיות האנושית לא מתה, היא פשוט מקבלת חיזוק. ה-GPT לא מחליף אותך. הוא רק שואל אותך אם אתה יודע מה אתה באמת מנסה להגיד.
מבנה ארגוני הוא לא טכני, הוא מנטלי
אם המנהלים שלך יושבים למעלה ומחכים לאישורים, אין סיכוי שיקרה משהו חדש. אבל כשמנהיגות הופכת לתמיכה ולא לשליטה, נפתחות הדלתות ליוזמה, לניסוי, לטעייה. הפירמידה ההפוכה היא לא טרנד מתודולוגי, היא עמדה ניהולית. בעידן של שינויים מהירים, אתה לא צריך יותר סמכות. אתה צריך יותר גיבוי.
הבינה לא רק עוזרת, היא יכולה להיות שותפה
הגרטי דיבר על דרך חדשה לגמרי להסתכל על AI. לא רק ככלי טכנולוגי, אלא כמחבר רוחני. לדוגמה, סטודיו לעיצוב יכול היום "להתייעץ" עם סטיב ג'ובס או קוקו שאנל. האם זה אמיתי? אולי לא. האם זה עוזר לשמר את הרוח, הערכים, הדי־אן־איי? בהחלט כן. וכשמותג מצליח לשמר את מה שהפך אותו לגדול, הוא נשאר חי, גם אחרי שהמייסדים הלכו לעולמם.
אל תכוונו להיות הכי גדולים, תכוונו להיות הכי אמיצים
זו אולי התובנה הכי פשוטה, אבל גם הכי קשה ליישום. קל יותר לשחק על בטוח. קל יותר לאשר דברים שדומים למה שכבר עבד. אבל אם אתם תמיד הולכים לפי מה שכולם עושים, אל תתפלאו אם אף אחד לא שם לב שאתם פה. העולם של היום לא צריך עוד אחד שצועד בשורה. הוא צריך את זה שמעז לשבור אותה.
ובסוף, זה בדיוק החיבור להרצאה שלי: איך מייצרים קריאייטיב איכותי דווקא בתוך מגבלות, איך מזיזים ארגונים שנעצרו, ואיך כותבים בריף או שופטים רעיון לא לפי מה שכולם עושים, אלא לפי מה שאמיץ, מדויק ומזיז משהו. כי כמו שסר ג'ון אמר – זה לא הגודל שקובע, אלא האומץ. ואותו אפשר לפתח, לתרגל ולדרוש – גם מהספקים שלכם, גם מעצמכם: https://www.creative-first.co.il/canneslions2025