רשת הדיסקאונט שפתחה סניפים בשולחנות עבודה במשרדים

יש מהלכים שמתחילים בפרנזטור. יש כאלה שמתחילים במשחק מילים או בטרנד בטיקטוק.

ויש מהלכים שמתחילים במציאות. פשוט כי מישהו טרח להסתכל עליה ברצינות.

בקולומביה, במשרדים ברחבי המדינה, עובדים מוכרים חטיפים או מוצרי קוסמטיקה מהשולחן. לא בשביל להתעשר. בשביל לגמור את החודש. וזו לא תופעה, זו כלכלה.יותר מחצי מכוח העבודה במדינה פועל מחוץ לשוק הרשמי.וכשהרשת הסיטונאית Makro הביטה טוב פנימה, היא לא ראתה קושי. היא ראתה פוטנציאל.

במאי האחרון היא השיקה את Deskshops. מארז ממותג, קטן, שמונח על שולחן העבודה והופך אותו לחנות אישית של Makro. העובד נרשם דרך אפליקציה, מקבל את המוצרים עד המשרד, מוכר לעמיתים ומרוויח אחוזים. בלי לרכוש סחורה מראש. בלי התחייבות. בלי סיכון.

וזה לא רק כלי כלכלי.זה כלי מיתוגי.

כאן מגיע הטוויסט. כי Makro היא רשת ענק. היא מוכרת בכמויות. היא מחסנים ונגררים ועגלות. אבל דווקא בזירה האישית, היא עושה את הקפיצה הכי משמעותית שלה.

דסקטופס מלווה בסיסמה חדשה: Makro היא גם Mikro. כי היום, מותג שלא יודע לפעול בקטן – לא יצליח בגדול.

המהלך לא מנסה לייצר התנהגות חדשה. הוא רק נותן לגיטימציה למה שכבר קורה. הוא הופך מכירה צדדית לאקט רשמי, מכובד, ממותג.הוא לא משווק. הוא מחזק.

ופתאום, החטיפים שאתה מוכר ליד המסך מקבלים הקשר. והשולחן שלך נראה פחות כמו פינה מאולתרת ויותר כמו סטארטאפ אישי.

ז מה אפשר ללמוד מזה

קודם כל, שהתפקיד של מותג הוא לא תמיד להמציא. לפעמים הוא פשוט צריך לדעת להצטרף, לזהות דפוס חברתי, לשים עליו עטיפה טובה, ולהפוך אותו ממשהו לא רשמי – למשהו שראוי לגאווה.

ודבר שני – הפצה חזקה לא תמיד מתחילה בקמפיין. היא מתחילה באנשים. כשכל שולחן הופך לנקודת מגע של Makro, כל עובד הופך לשגריר.לא כי שילמו לו. כי נתנו לו כלים להרוויח.

זה לא קמפיין שצועק.זה מהלך שלוחש.

וזה בדיוק מה שהופך אותו לכל כך חכם.

אם אתם אוהבים רעיונות גדולים ומתרגשים מחשיבה יוצאת דופן, אני מזמין אתכם להציץ בתיק העבודות שלי, להזמין הרצאה או סדנה, או פשוט לדבר איתי על ייעוץ שיווקי ואסטרטגי. כי רעיון טוב יכול להתחיל משיחה אחת נכונה.